גורמים הקשורים לתפקוד ארוך טווח בפעילות יום יום (IADL) בקרב אנשים שעברו פגיעה מוחית טראומתית: מחקר מעקב רטרוספקטיבי / Factors related to long–term performance in Instrumental Activities of Daily Living (IADL) of clients with brain damage: A retrospective follow–up study

• Published in: כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק 1999-02, Vol.8 (1), p.E3-E21
• Main Authors: Vakrat, Ruth Yaacoby, Katz, Noomi, Hoofien, Dan, וקרט, רותי יעקובי, כץ, נעמי, הופיין, דני
• Format: Article
• Language: English
• Subjects: Activities of daily living; Brain damage; Brain injuries; Correlation coefficients; Disabilities; Intelligence; Memory; Occupational therapy; Questionnaires; Traumatic brain injury
• ISSN: 0792-7002

This retrospective study aimed to assess the relationships of objective and subjective variables to Instrumental Activity of Daily Living (IADL) performance of clients with brain damage. Ninety nine clients were interviewed and tested (average 12 years post event) on an IADL questionnaire, intelligence and memory tests, perception of cognitive deficits and acceptance of disability measures. Eighty four of them had complete data for IADL and they were included in the analysis. In addition, 48 relatives of these subjects who consented to participate were included in the study. Retrospective pre–morbid and acute stage medical and cognitive data were collected as well. Results showed that pre-morbid variables were found to have low correlation coefficients with IADL performance at long–term follow-up. Severity of brain damage which is usually considered a strong predictor of rehabilitation outcomes was not found to be a main predicting factor. Subjective variables, perception of cognitive deficits and acceptance of disability, showed moderate to high correlations with IADL performance at follow–up. The positive correlation of acceptance of disability and the negative correlation of perception of cognitive deficits and IADL, indicate that clients who are more independent in IADL accept their disability more and perceived fewer cognitive deficits than clients who are less independent in IADL. However, further theoretical conceptualizations and empirical studies are needed regarding the differential and collaborative contribution of these variables to rehabilitation of clients following brain damage. מטרת המחקר הרטרוספקטיבי המתואר בזה היתה לבדוק את הקשרים של משתנים אוביקטיביים וסוביקטיביים לפעילות בחיי היום יום IADL בקרב אנשים שעברו פגיעה מוחית טראומתית. 99 נבדקים רואיינו ונבחנו (בממוצע 12 שנים מאז הארוע) בעזרת שאלון IADL, מבחני אינטלגנציה וזכרון, שאלוני תפיסת ליקויים קוגנטיביים וקבלת המגבלה. 84 מהם מלאו את שאלון ה-IADL במלואו ונכללו במחקר. בנוסף, 48 קרובי משפחה הסכימו גם להשתתף במחקר ולמלא את שאלון ה- IADL בנוסף נאספו נתונים פרה-מורבידיים ונתונים בשלב האקוטי של המחלה. תוצאות המחקר מראות כי נתונים פרה-מורבידים וחמרת הפגיעה המוחית לא נמצאו כמנבאים טובים לגבי רמת התפקוד בפעילות היום יום IADL במעקב. משתנים סוביקטיביים, תפיסת ליקויים קוגנטיביים וקבלת המגבלה, נמצאו במתאם בינוני מובהק עם IADL במעקב. מתאמים אלו מצביעים על כך שנבדקים שהיו יותר עצמאיים ב- IADL קבלו יותר את מגבלתם וציינו שיש להם פחות ליקויים קוגנטיביים, מאשר נבדקים פחות עצמאיים ב - IADL המשתנים האוביקטיביי