Ageism in Israel and Europe: Preliminary Findings From the European Social Survey (ESS) / גילנות בישראל ובאירופה: ממצאים ראשוניים מתוך הסקר החברתי האירופי (ESS)

• Published in: גרונטולוגיה 2011-01, Vol.לח (2/3), p.73-92
• Main Authors: דורון, ישראל (איסי), איילון, ליאת, שיוביץ-עזרא, שרון, בודנר, אהוד, ענבר, נואית, קורן, חיה, גולנדר, חוה, חזן, חיים, כרמל, שרה, אלון, שרה, ברודסקי, ג'ני, גולדברג, אביבה, Doron, Israel (Issi), Ayalon, Liat, Shiovitz-Ezra, Sharon, Bodner, Ehud, Inbar, Noit, Koren, Chaya, Golander, Hava, Hazan, Haim, Alon, Sara, Brodsky, Jenny, Goldberg, Aviva
• Format: Article
• Language: Hebrew
• ISSN: 0334-2360; 2410-7085

גילנות כמושג מדעי היא מושג צעיר יחסית. מאז שהגה אותו פרופ' בטלר בשלהי שנות השישים של המאה העשרים, השתכללה ההבנה של תופעת הגילנות והעמיקה על רקע התגברות המחקר האמפירי והעניין התיאורטי בתחום. המאמץ המחקרי לבחינת תופעת הגילנות קיבל לאחרונה ביטוי מקיף בסקר החברתי האירופי (ה- ESS). מאמר זה מבקש להציג ניתוח ראשוני של נתוני הסבב הרביעי של סקר ESS שנערך בשנת 2008 וכלל חטיבת שאלות שעסקו בהיבטים שונים של תופעת הגילנות. מאמר זה יבחן את "מיקומה" של החברה הישראלית מבחינה גילנית בהשוואה לחברות אירופיות אחרות וינסה לשרטט כיווני מחקר עתידיים לאור ממצאים אלה. המחקר התבסס על ניתוח משני (secondary analysis) של נתוני שאלון הגילנות תוך עריכת השוואה בין 8 מדינות נבחרות (מתוך 28 מדינות שנכללו בגל הרביעי של הסקר) המייצגות טיפוסים אופייניים של מדינות רווחה, ובכללן גם מדינת ישראל. הניתוח ההשוואתי לימד על מגמה דומה, כך שלמעט הבדלים מסוימים בין המדינות השונות, המשתתפים בכל המדינות זיהו חלוקה דומה לגילים בין "צעירים" ל"זקנים"; מרביתם דיווחו על עמדות חיוביות כלפי הזקנים; ולבסוף מרבית הנבדקים במדינות השונות לא תפסו את הצעירים והזקנים כ"קבוצות נפרדות" מקהילות שונות. על אף הדמיון בממצאים בין המדינות השונות, התגלו גם הבדלים במדדי הגילנות. לדוגמה הנבדקים הישראלים דיווחו על רמה גבוהה יחסית של התנסות אישית באפליה מטעמי גיל ועל תופעה נרחבת למדי של היעדר מגע עם אנשים זקנים. הניתוח ההשוואתי הבין-לאומי מלמד כי לתופעת הגילנות יש היבטים אוניברסליים חוצי גבולות וחברות. עם זאת, הניתוח מצביע גם על היבטים ייחודיים למדינות מסוימות. היבטים אלה מחייבים מחקר נוסף שיבחן בין היתר את משקלם של משתנים אישיים לעומת משתנים תרבותיים ולאומיים ביחס לביטוייה השונים של תופעת הגילנות. The term "ageism", as a social concept, is relatively new. Since it was first used by Prof. Robert Butler, in the late 1960s, there has been an increased interest in theoretical and empirical research on this concept. This article presents a preliminary analysis of data from the fourth round of the European Social Survey (ESS), which was conducted in 2008 and included a specific research module on ageism. The goal of this article was to examine the "position" of the Israeli society in terms of its social attitudes towards old age compared with other European societies and to outline future research directions in light of these findings. The study was based on a secondary analysis of the ESS module on ageism and included a comparison between eight selected countries (out of 28 countries included in the fourth wave of the survey) that represent different types of a welfare state. The findings revealed that, in general, participants in all e